15. קובצי ההגדרות (settings.json)

מאחורי כל התנהגות של Claude Code — איזה מודל רץ, אילו פקודות מותרות בלי לשאול, אילו Hooks פעילים — עומד קובץ settings.json אחד או יותר. בפרק הזה נבין איפה הקבצים האלה יושבים, מה קורה כששניים מהם סותרים, ואילו הגדרות שימושיות כדאי להעתיק לפרויקט שלכם.

ארבעה מקומות לקובצי הגדרות

Claude Code קורא הגדרות מארבעה קבצים, וארגון יכול להוסיף עליהם שכבה חמישית מנוהלת. לכל קובץ יש היקף — מי מושפע ממנו — ועדיפות בסדר טעינה:

ב-~/.claude הכוונה לתיקיית .claude בתיקיית הבית שלכם — ב-Windows זה C:Usersשם-המשתמש.claude. קובץ פרויקט בודד יכול להיות גם ב-.claude וגם, אם צריך שיתוף מתקדם יותר, דרך מקורות מנוהלים.

סדר העדיפויות

כשאותו מפתח מוגדר במספר מקומות, המפתח מהרמה הגבוהה ביותר מנצח. הסדר, מהגבוה לנמוך:

1. הגדרות מנוהלות — שום דבר לא דורס אותן, מלבד חריגים בטיחותיים בודדים.
2. דגלי שורת פקודה — כולל --settings, לסשן בודד.
3. .claude/settings.local.json — ההגדרות האישיות שלכם לפרויקט הזה.
4. .claude/settings.json — הגדרות הצוות שנכנסות ל-Git.
5. ~/.claude/settings.json — ההגדרות האישיות שלכם, לכל פרויקט.

דוגמת settings.json מלאה ומוערת

כך נראה קובץ הגדרות אישי סביר, ב-~/.claude/settings.json:

{
  "model": "claude-sonnet-5",
  "effortLevel": "xhigh",
  "editorMode": "vim",
  "theme": "light-daltonized",
  "statusLine": {
    "type": "command",
    "command": "jq -r '"[\(.model.display_name)] \(.context_window.used_percentage // 0)% context"'",
    "padding": 2
  },
  "spinnerTipsEnabled": false,
  "preferredNotifChannel": "terminal_bell",
  "permissions": {
    "allow": [
      "Bash(git diff *)",
      "Read(~/.zshrc)"
    ]
  },
  "autoUpdatesChannel": "stable",
  "cleanupPeriodDays": 20
}

מה כל מפתח עושה: model ו-effortLevel קובעים מודל ורמת מאמץ שהסשן מתחיל איתם (פרק 8: מודלים, רמות מאמץ, עלויות ומגבלות שימוש); editorMode ו-theme נוגעים לחוויית הטרמינל; statusLine מריץ פקודה שמציגה שורת מצב מתחת לפרומפט (כאן: שם המודל ואחוז ההקשר שנוצל); spinnerTipsEnabled: false מכבה את הטיפים שמתחלפים מתחת לספינר; preferredNotifChannel קובע איך מקבלים התראות; permissions.allow מאשר מראש שתי פעולות ספציפיות (פרק 7: הרשאות ובטיחות); autoUpdatesChannel ו-cleanupPeriodDays שולטים בעדכונים אוטומטיים ובזמן השמירה של קבצי סשן.

וכך נראה קובץ צוות, ב-.claude/settings.json בשורש הפרויקט, שנכנס ל-Git:

{
  "permissions": {
    "allow": ["Bash(npm run *)"],
    "ask": ["Bash(git push *)"],
    "deny": [
      "Read(./.env)",
      "Read(./.env.*)",
      "Read(./secrets/**)"
    ]
  },
  "env": {
    "CLAUDE_CODE_ENABLE_TELEMETRY": "1"
  },
  "hooks": {
    "PreToolUse": [
      {
        "matcher": "Bash",
        "hooks": [
          { "type": "command", "command": "${CLAUDE_PROJECT_DIR}/.claude/hooks/block-rm.sh" }
        ]
      }
    ]
  }
}

שימו לב: כללי allow וכניסות ל-extraKnownMarketplaces בקובץ המשותף נכנסים לתוקף רק אחרי שכל אחד מהצוות "סומך" על התיקייה (מאשר את דיאלוג האמון בפעם הראשונה); כללי deny ו-ask פעילים תמיד, גם לפני אישור אמון.

/config כממשק גרפי לעריכה

לא חובה לערוך JSON ידנית. /config בתוך קלוד פותח תפריט עם קבוצת ההגדרות האישיות הנפוצות — ערכת נושא, מצב עריכה, פלט מפורט ועוד — לא כל מפתח אפשרי. בחירה באפשרות שומרת אותה עבורכם:

• רוב האפשרויות נשמרות ל-~/.claude/settings.json.
• כמה אפשרויות, כמו הצגת טיפים, נשמרות ל-.claude/settings.local.json.
• הגדרות תצורה גלובליות (global config) נשמרות ל-~/.claude.json.

אפשר גם לקבוע מפתח בודד בלי לפתוח את התפריט: /config verbose=true. שימו לב: /config קיים רק בממשק הטרמינל — בתוסף VS Code ובאפליקציית הדסקטופ משנים הגדרות דרך עריכת הקובץ או דרך הגדרות האפליקציה עצמה.

~/.claude.json מול settings.json

אלה שני קבצים שונים לגמרי, ולמרות השמות הדומים חשוב לא לבלבל ביניהם:

אם ~/.claude.json נפגם (JSON לא תקין), Claude Code מעתיק את הקובץ השבור ל-~/.claude/backups/ עם חותמת זמן, ושואל אם לתקן ידנית או לאפס לברירת מחדל. הוא גם שומר את חמש הגרסאות התקינות האחרונות כגיבוי, כך שאפשר לשחזר אחורה במקרה הצורך.

הגדרות שימושיות מוכנות להעתקה

מצב הרשאות ברירת מחדל

{
  "permissions": {
    "defaultMode": "acceptEdits"
  }
}

הערכים האפשריים: default (=manual, שואל על הכול חוץ מקריאה), acceptEdits, plan, auto, dontAsk ו-bypassPermissions (ראו פרק 7: הרשאות ובטיחות להסבר מלא על כל מצב). שימו לב: auto ו-bypassPermissions לא נכנסים לתוקף מקובץ פרויקט (.claude/settings.json או ה-local שלו) — רק מההגדרות האישיות שלכם או מהגדרות מנוהלות.

כללי הרשאה

{
  "permissions": {
    "allow": ["Bash(npm run lint)", "Bash(npm run test *)"],
    "deny": ["Read(./.env)", "Read(./.env.*)"]
  }
}

משתני סביבה

{
  "env": {
    "DISABLE_AUTO_COMPACT": "1",
    "ANTHROPIC_BASE_URL": "https://proxy.example.com"
  }
}

ערך כאן דורס משתנה מקביל שמיוצא במעטפת שלכם. כדי לבטל ייצוא ממעטפת, קובעים ערך ריק: "". שימו לב שקובץ פרויקט לא יכול לקבוע כל משתנה — למשל CLAUDE_CONFIG_DIR או HOME תמיד יתעלמו מערך שמגיע מקובץ פרויקט, מטעמי בטיחות.

שורת מצב (statusLine)

{
  "statusLine": {
    "type": "command",
    "command": "jq -r '"[\(.model.display_name)] \(.context_window.used_percentage // 0)% context"'",
    "padding": 2
  }
}

הפקודה רצה מחדש בכל רענון ומדפיסה שורה שמוצגת מתחת לפרומפט. הדוגמה כאן מציגה את שם המודל ואחוז ניצול חלון ההקשר, ודורשת jq מותקן.

תיקיית ~/.claude בקצרה

מעבר לקובצי ההגדרות, ~/.claude היא הבית של כל מה ש-Claude Code שומר במחשב שלכם:

רוב הקבצים האלה (תמלולים, לוגים, קבצי debug) נמחקים אוטומטית אחרי cleanupPeriodDays ימים (ברירת מחדל: 30). קבצי מצב כמו .credentials.json, זיכרון תת-סוכנים ומצב משימות ברקע נשמרים עד שמוחקים אותם ידנית. חשוב לדעת: כל התוכן הוא טקסט רגיל, לא מוצפן — הגנת מערכת ההפעלה על הקבצים היא ההגנה היחידה.

{
  "availableModels": ["opus", "sonnet"],
  "enforceAvailableModels": true,
  "permissions": {
    "deny": ["Bash(curl *)", "Read(./.env)", "Read(./secrets/**)"],
    "disableBypassPermissionsMode": "disable"
  },
  "allowManagedPermissionRulesOnly": true,
  "requiredMinimumVersion": "2.1.150",
  "cleanupPeriodDays": 7
}

claude --settings '{"model": "claude-opus-4-8"}'